מנהלים מתמקדים מתוקף תפקידם וסמכותם בפן המשימתי, ובצדק, לשם כך מינו אותם לתפקיד. אך כשמנהלים יודעים בנוסף למשימה לזהות ולהבין את המתרחש מתחת לפני השטח מבחינת התהליכים הרגשיים המתקיימים, כאן נקבל תמונה מערכתית יותר בניהול.
קידום יעדים ומטרות אישיות, 
תמיכה רגשית ללא שיפוטיות, 
שיח בנוגע לצרכים,
הבנה והכלה.כל אלה מייצרים לגיטימציה להעלות חששות ורגשות קשים ומורכבים בתקופה זו, שלא נוח להעלות אותם.
כשאנו משלבים בתהליכי העבודה את המימד הרגשי, אנו פותחים במפתח אישי את דלת העובד ומייצרים אצלו משמעות, שייכות ומוטיבציה. בימים אלה כשהעובדים נמצאים בקפסולות, הדבר אף חשוב יותר.
צריך להבין כאן, שתהליכים רגשיים ורגשות שליליים מתקיימים גם אם לא מדברים עליהם, ואלה משפיעים ומניעים הרבה דברים מתחת לפני השטח. לעיתים אף יוצרים את האקלים הארגוני ומשפיעים עליו.
איפה התהליכים הרגשיים מתקיימים?
1. יחסים יחסים יחסים – בין מנהל לעובד, בין חברי הצוות, בין ממשקים. אנשים עוזבים ומתפטרים הרבה פעמים בגלל יחס מנהל.
2. התמודדות עם אתגרים – משימות, יעדים ופרויקטים, החובקים בתוכם מורכבויות וקשיים יכולים להוציא מאנשים המון רגשות נעימים או שליליים.
3. משוב והערכה – דרך המשוב אנו יכולים לבדוק ולנהל רגשות ולתעל אותם להצלחת העובד והמשימה. שם אנו מודדים הרבה פעמים את יכולות העובד (וגם של המנהל).
4. בהעברת משימות חדשות – כאן אנו רואים בבירור עד כמה רוצה העובד לתרום, להגיע לתוצאות טובות יותר. מה המוטיבציה שלו וכיצד זו “מתודלקת”.
5. תחרות בין מחלקות וממשקי עבודה בארגון.
בכל אחד מהסעיפים אפשר להרחיב וללמוד (ומהניסיון שלי התהליכים הרגשיים מתקיימים במקומות נוספים ובתחומים נוספים בארגון).
אקח לדוגמא את סעיף מספר 5: כאן ניתן לצייד את המנהלים בכלי עבודה, לימוד והבנת הפרטים בצוות, כיצד כל אחד מהם פועל בשטח הרגשי, ומה ההשפעה של זה על המוטיבציה של העובד.
שימו לב
,
,כל עובד יתפתח ויתקדם במשימה במצוינות רק אם נספק לו את המניע הרגשי הכי עמוק שלו.
וכך לדוגמא:
טיפוס 1 – יתקדם במשימה רק אם ירגיש הוגנות או ביטחון שהוא עושה את הדבר הנכון.טיפוס 2 – יתקדם במשימה רק אם יוכל להתייעץ עם מישהו אחר וישתף אותו, ורק אם ייתן משקל לרגשות ולהחלטות שנובעות מהלב.טיפוס 3 – יקדם משימות באופן החלטי ומעשי ויסתכל רק על השורה התחתונה מבלי להסתכל לאחור, כי הוא מפחד מכישלון.טיפוס 4 – יקדם את המשימה הרבה פעמים על בסיס אינטואיטיבי.טיפוס 5 – יקדם את המשימה רק אם יהיה לו זמן, שקט ומרחב פרטי לחשוב, ויתבסס רק על עובדות ושיקולים רציונליים.טיפוס 6 – יקדם את המשימה בהססנות לאחר שסקר את כל השיקולים, כי ירגיש פחד לקחת סיכון.טיפוס 7 – יקדם את המשימה באופן מהיר, ולא תמיד יקח את הסיכונים בחשבון. הוא ירגיש פחד משעמום ולכן תמיד ירצה לקפוץ ממשימה למשימה.טיפוס 8 – יקדם את המשימה גם כשיש החלטות קשות לבצע, לעיתים אף על חשבון פגיעה רגשית באחר, מה זה יעשה לסובבים?טיפוס 9 – יקדם את המשימה בהתלבטות כרונית, ויעשה זאת אך ורק כשיש אוירה טובה ושלווה בצוות. ירגיש חשש מלקחת צד.אז איזה טיפוס אתה?
כל אחד מהטיפוסים כאן מונע בדרך שונה, חושש מדבר אחר, ובורח מדבר שונה.
היום יותר מתמיד נדרשת תשומת לב יתרה לניואנסים הכי קטנים.
מנהלים ועובדים צריכים להיות מודעים לזאת, להכיר את הפרטים בצוות,
להיות מסוגלים ככלי עבודה לזהות את הרגשות העולים מכל טיפוס,
ולנהל את המשימה תוך הבנה של כיצד להניע את הרגש למקום הנכון והמעשי.
אז לכו תניעו ,
,רוצים להתייעץ?
בשמחה, בדיוק בשביל זה אני כאן עבורכם עם ניסיון רב ובדיסקרטיות רבה,
איילת פרמן
050-5803729