“אני רוצה לעשות שינוי,
ואין לי זמן…והאמת לא בא לי להשקיע בזה”
היא אמרה לי.
ואני חושבת שזה לא פשוט לשבת ולחשוב על מי אני,
ומה אני רוצה מהחיים שלי,
ואיך אני רוצה לחיות את החיים שלי…
ובכלל
למי יש זמן לדברים הלא דחופים האלה עכשיו?
אז נכון,
נדרשת חשיבה, משמעת ומחויבות, וזה קשה,
אבל מצד שני זה גם יכול להיות מאוד מאכזב להגיע לעוד כמה שנים,
ולהרגיש חרטה על כך שלא לקחת 10 שעות מהחיים שלך
להבין מה את רוצה ואיך את רוצה…
על כך שלא לקחת צעד כדי לברר מה הדרך עבורך,
ואיך להגיע למה שאת באמת רוצה.
דרך אגב,
אלו 10 שעות שכל ארגון שאת עובדת עבורו,
היה מכריח אותך לשבת ולחשוב לאן את הולכת,
ואיך את משיגה את מטרות הארגון.
אז למה לא לעשות זאת עבורך?
תחשבי על זה,
אפשר למצוא לזה קשר לכל מה שאת עושה בחיים.
קחי לדוגמא כדורסל…
(וכמה מובן מאליו להשתמש בדוגמת הכדורסל,
כשאת אמא לשלושה בנים ובת אחת 😊).
באיזו רמה את משחקת?
כל יום חמישי את משחקת עם קבוצת הבנות שלך.
את נהנית, וכיף לך.
עד שאת מחליטה להגיע לרמה הבאה,
ואז
את משקיעה יותר ומביאה את עצמך להכי טוב שלך,
אין ספק שכאן נדרשות מיומנויות אחרות, השקעה נוספת,
כך שאת ממש מביאה את עצמך רחוק יותר.
זה כבר לא כדורסל רק להנאה.
ברור לך שיש כמה דרכים לשחק כדורסל:
1. להנות מזה
2. להיות הכי טובה שאת יכולה
3. לבחון את הגבולות האישיים, ולהגיע לעוד יותר טוב שלך.
אותו דבר בחיים, אז איך את משחקת בחיים שלך?
יש כמה רמות של מחויבות להשיג לעצמך את מה שאת רוצה
(עבודה אחרת, ירידה במשקל, זוגיות בריאה, רווחה פסיכולוגית, ומה עוד?)
1. “אני לא מנסה בכלל”
(יש לך אפס מחויבות. כאן את לא גדלה ולא משתפרת)
2. “אני יכולה לנסות, אני אתן לזה צ’אנס”
(ואז במכשול הראשון את מוותרת או נכנעת)
3. “אני אעשה את הכי טוב שלי”
(עד שהדברים יהיו ממש קשים, ואז מניחה לזה)
4. “אני אעשה מה שצריך לעשות”
(אני אתחייב לעשות כל מה שנדרש,
אתגבר על מכשולים ועל כל מה שעומד בדרכי,
אלמד על עצמי, מי אני, מה אני באמת רוצה, מה נכון לי,
מי האנשים שסובבים אותי,
על מי לסמוך, במה אני יכול לסמוך על עצמי,
פשוט אגדל.
אין נכון לא נכון,
יש מה שאת בוחרת להיות.
וכשאת עושה זאת,
תחשבי מה יכאב לך יותר:
כאב של משמעת/מחויבות/השקעה היום
או
כאב של חרטה בעוד כמה שנים
אני כאן עבורך,
איילת
#תהליךליוויבפרשתדרכים
#לוגותרפיהאימוןאישי
#ליווימנהליםבכירים
#ליוויאנשיםפרטיים